נלחמת בחוק ההתיישנות
המאבק של
מריאנה סופיאניק
הגיע הזמן שהחוק יגן על הנפגעים ולא על הפוגעים * הגענו ליעד להגשת הערר אבל אנחנו ממשיכים לגייס לעתירה לבג"צ (לחצו על 'קראו עוד' לתוכן המאבק)
133%

93,090

מתוך 70,000

0

לא נקבע תאריך

0

תומכים ה.קבע

801

תומכים.ות

הכל או כלום.המאבק ימומן רק אם יגיע ליעד הגיוס עד ל- 22/02/2020


ביחד נוכל לשנות את חוק ההתיישנות על פגיעות מיניות ולהשיג צדק לניצולי תקיפה מינית


*****************הגענו ליעד להגשת הערר!***************** ******אבל אנחנו ממשיכים לגייס כסף לעתירה לבג"צ כרגע*******


**************תודה לכולם! תמשיכו בבקשה לתמוך*************



קוראים לי מריאנה סופיאניק, בת 32 וגרה בתל אביב. גם אני, כמו ילדים וילדות רבות אחרות, נאנסתי בילדותי על ידי פדופיל. פעם לא היו לי את היכולות או האמצעים להתמודד עם מי ועם מה שקרה לי בילדות. היום אני כבר לא אותה ילדה קטנה ומפוחדת שהייתי, היום אני לביאה ששינתה את הפחדים וחוסר האונים לחוזקות. במקום לברוח ולהתגונן אני נלחמת לצדק. אבל חוק ההתיישנות מגן עליו ומונע ממני ומאחרים שהוא פגע בהם מלהשיג את הצדק המוסרי.

יש לא מעט מדינות מערביות שיש להם חוקים ברורים כנגד פדופילים, שמחזיקים מאגרים פומביים שפתוחים לציבור של פדופילים ואנסים, שחוק ההתיישנות לפגיעות מיניות בילדים מורחב הרבה מעבר לגיל 28
ישראל נחשבת לגן עדן לפדופילים, אבל לא עוד. עזרו לי לשנות את זה. בואו נתקוף את חוק ההתיישנות, עזרו לי להוכיח לילדות נוספות שאפשר לתבוע את הפדופיל שתקף אותן/ם גם אחרי גיל 28, 35 או 40הטראומות לא נעלמות עם השנים, למה האחריות של הפדופיל כן?

כל פדופיל פוגע בעשרות ילדים לפני שהוא נתפס, אם בכלל. בזכות התמיכה שלכם אוכל לצאת למאבק ולערער על החלטת הפרקליטות. הערעור יהיה לבית המשפט העליון, על האמת של הילדה שלא הצליחה מולו במשפט, על האמת של הילדה השנייה שפחדה לדבר. בזכות התמיכה שלכם אלחם מול חומת הבירוקרטיה שמגוננת על פדופילים כשאני מצוידת באנשים הנכונים ביותר למאבק הזה. בזכות הצלחת הגיוס תהייה לי האפשרות לשלם לעו״ד המומחים בתחום לייצג אותי בתביעה. להזמין פסיכיאטרים מומחים שידברו על טראומות מיניות. חוות דעת. ואם אצטרך אגיע עד בג״צ בשביל לשנות את חוק ההתיישנות המזעזע הזה. 



                                                                       *****


המקרה שלי:

אני חושבת שזה התחיל איפשהו בגיל 7. יום אחד דפקתי על דלת ביתו של אחד השכנים שהיינו חברים ואבא שלו פתח את הדלת. לא חשדתי בשום דבר, הוא פתח את הדלת פעמים רבות. שאלתי אם הבן שלו בבית, הוא ענה שכן והזמין אותי להיכנס פנימה. לא זוכרת במדויק איך התנהלה השיחה, מה הוא אמר ולמה הקשבתי לו, אני רק זוכרת שבשלב מסוים מצאתי את עצמי יושבת על הברכיים שלו כשבמשך כל הזמן הזה אני רק מקווה שמישהו יחזור כבר הביתה. נאנסתי. ניסיתי להימנע מלהיכנס לבית שלהם. הימים עברו ויום אחד החבר הציע שנשחק אצלו. חשבתי שאם אני אכנס לבית שלו יחד איתו, אבא שלו לא יוכל לפגוע בי. אז חשבתי. זמן קצר אחרי שנכנסנו לבית שלו, אבא שלו נכנס לחדר ואמר לו ללכת להתקלח. ושוב נאנסתי

לא סיפרתי לאף אחד שנים
. למה אני מדברת דווקא עכשיו?

כי אז לא הייתי מוכנה. אני סובלת ומתמודדת עם הפצע המדמם שהחלאה האנושית הזו עשה לי. מאז שאני זוכרת את עצמי אני מרגישה שאין שום ערך ומשמעות לחיים שלי בגלל המעשים שלו והאופן שהוא התייחס אליי. אף אחד לא יכול למחוק את הזיכרונות של מה שהוא עשה לי. אבל עכשיו, אני מוכנה להלחם עבור צדק.

לפני מספר חודשים, בגיל 31, הגשתי את התלונה נגדו במשטרה. כמה שבועות לאחר מכן הודיעו לי מהפרקליטות שהתיק נסגר עקב התיישנות. הורים צריכים לדעת שכל שכן, גם אם זה האבא של החבר הכי טוב של הבן שלהם, כל אחד יכול לפגוע בילדים שלהם. אני כבר שתקתי פעם אחת וראיתי איך הוא פגע בילדה נוספת, אני לא מוכנה לשתוק עוד, ליבי לא מאפשר לי לשתוק עוד כל עוד הוא מסתובב חופשי. אני מסרבת. הגיע הזמן שהחוק יגן על הנפגעים ולא על הפוגעים.


                                                                      *****


חוק ההתיישנות אינו יכול להגן יותר על פגיעות מיניות. אי אפשר לתת לוחות זמנים להתמודדות עם טראומות מיניות בילדות. העולם הוא הרבה יותר מורכב ממה שהחוק היבש מכתיב. 

לוקח זמן לטראומה לצוף מהלא מודע למודע, לוקח זמן להתמודד איתה, להסתגל אליה, ללמוד לחיות איתה. לי לקח כמעט 20 שנה להתמודד עם הטראומה. בבקשה הצטרפו אלי ועזרו לי לעזור לאחרים ולעצמי לקבל את הצדק המוסרי ולשנות את החוק.


תודה 

בחרו סכום לתמיכה