היי
כאן אבשלום אדרת, מעמותת 'בשביל החיים'. בשמי ובשם כל הצוות שלנו – אני רוצה לומר לכם תודה גדולה. לכם, יותר מ-1300 תומכים בעמותה ואינספור מגיבים ומשתפים שהפיצו את הקמפיין לכל עבר והביאו להצלחתו.עכשיו כשהכסף לשנה הקרובה לפעילות העמותה, הובטח, אנחנו מסתכלים קדימה, לפעול מול הכנסת והממשלה כדי להקים רשות לאומית למניעת אובדנות.
יחד עם זאת, לתפעול עמותה כזו דרוש תקציב שוטף ולצערנו שום גורם במדינה אינו תומך בעמותה.
זו הסיבה שיצאנו בקמפיין גיוס תרומות שוטף .
התרומות שנגייס יאפשרו לנו להמשיך ולפעול למניעת התאבדויות בישראל ולתמוך במשפחות:
א. המשך תמיכה בקבוצת "עזרה ראשונה" של העמותה.
זו קבוצה של בני משפחה אשר חוו בעצמם אובדנות של יקירם, התומכים בשלבים הראשונים של האבל בבני משפחות שזה עתה יקירם התאבד.
ב. ארגון כנס משפחות- אחת לשנה אנו מארגנים כנס לבני המשפחות ובו מועלות שאלות מהותיות הנוגעות להתמודדות עם השכול ועם הקשיים שעולים כתוצאה מכך שהשכול נגרם עקב התאבדות בני המשפחה.
ג. הדרכה שוטפת של כ -20 מנחים ומנחות של קבוצות התמיכה של העמותה
ד. ארגון כנסים וארועים שנתיים בנושא מניעת אובדנות.
בתחתית העמוד תמצאו רשימת פעולות שנקטנו במהלך השנים, אך עיקרי הדברים הם:
1. תמיכה נפשית במשפחות - ישנם פי 8 יותר התאבדויות במשפחה שבה הייתה התאבדות אחת. אנו מספקים עזרה נפשית ותמיכה.
2. עבודה מול משרדי ממשלה - אנחנו עובדים בצורה ישירה על מנת לקיים תכנית בכל אחד ממשרדי הממשלה ותחת התחום עליו הוא אמון. כל משרד כזה נמצא במגע עם עשרות ומאות אלפי אנשים והשפעתם היא קריטית :
- משרד הרווחה
- משרד החינוך
- משרד הקליטה (עקב אחוז גבוה של מתאבדים בקרב עולים חדשים)
- משרד לשיוויון חברתי (עקב אחוז גבוה של מתאבדים בקרב קשישים)
- משרד הפנים והרשויות המקומיות (העלאת המודעות של רשויות מקומיות לתופעת ההתאבדות ברשויות השונות יוצרת פעילות למניעה באמצעות וועדות הגוי יישובים בנושא.)
3. חינוך והסברה - בזכות פעילות מתמשכת של העמותה בבתי ספר ובקרב מקבלי החלטות במערכת החינוך, תוכנית "בוחרים בחיים", שהוכחה כמצילת חיים בקרב נוער, נכנסת השנה כבר ל 100 בתי ספר.
בכל שנה, מתאבדים 500 אנשים. פי 1.5 ממספר ההרוגים בתאונות דרכים.
22 אנשים מגיעים מדי יום לחדר מיון לאחר ניסיון התאבדות.
20% מבני הנוער מסתובבים עם מחשבות אובדניות כאשר רף הגיל צונח
וישנם גם ניסיונות התאבדות של בני 6.
התאבדות אינה גזירת גורל. יש מה לעשות, ישנן תוכניות, הצעות חוק ופעולות להקמת רשות לאומית למניעת אובדנות.
ולכן, אנחנו מגייסים כספים בקמפיין הזה על מנת שנוכל להמשיך ולקיים פעילות הסברתית למניעת התאבדויות , לסייע למשפחות שיקיריהן התאבדו ולייצר מערך של רצף טיפולי וסיוע אינטנסיבי למי שמצויים במצוקה אובדנית.
כמו כן, נצטרך את התקציב כדי לכונן ולהעביר הצעת חוק בכנסת, שתאפשר הקמתה של רשות לאומית למניעת אובדנות.
רשות זו תאפשר לנו לגייס משאבים רבים כדי להעמיק ולהגדיל את הפעילות שלנו בצורה משמעותית ולבצע שורה של פעולות מוכחות למניעת התאבדויות.
- בתחום התמיכה והעזרה הנפשית:
- פיתחנו את מודל "עזרה ראשונה" בו משפחות שכולות שעברו תהליך של עיבוד האובדן, תומכות במשפחות שהאסון התרחש אצלן כעת.
- קיימנו ימי כיף למשפחות השכולות כדי ליצור קהילה תומכת וצומחת מתוך השכול.
- הקמנו מאות קבוצות תמיכה (כולל הקבוצה הראשונה בישראל לעולים/ות חדשים/ות דוברי/ות אנגלית שחוו אובדן על רקע התאבדות).
- הקמנו קבוצת תמיכה בפייסבוק לאנשים שחוו אובדן על רקע התאבדות ובכך יצרנו מרחב בטוח ולא שיפוטי ראשון מסוגו בישראל.
- בהשפעה פוליטית\ממשלתית
- יצרנו לובי פוליטי שהוביל להקמת התוכנית הלאומית למניעת התאבדויות במשרד הבריאות.
- הקמנו את השדולה למניעת התאבדויות בכנסת.
- לקחנו חלק בכל ועדות ההיגוי של הרשויות המקומיות במדינת ישראל במסגרת התכנית הלאומית למניעת אובדנות.
- בחינוך והסברה
- פעלנו להכנסת תכנית חינוכית למניעת אובדנות בבתי הספר.
- קיימנו עשרות כנסים וימי עיון – הן עבור המשפחות השכולות והן עבור אנשי/נשות מקצוע ולקהל הרחב בנושא מניעת התאבדויות.
- הבאנו את הפרויקט האמריקאי "putting a face on suicide" לישראל והפכנו אותו ל"פנים אבודות".
- הקמנו בשיתוף עם המרכז האקדמי רופין "מרכז לחקר האובדנות והכאב הנפשי" על שמה של ליאור צפתי, שהתאבדה כשהייתה במכינה קדם צבאית. המרכז מהווה מסגרת לעשייה מחקרית וקהילתית לצמצום התופעה בישראל ובעולם
- העברנו עשרות הכשרות שומרי סף למניעת אובדנות.
- קידמנו הסברה בנושא אובדנות בכלי התקשורת בישראל ופיתחנו מודל לשיח אחראי בתקשורת לגבי התאבדויות. חילקנו מלגות מחקר למחקרים בתחום מניעת התאבדויות ותמיכה במשפחות שכולות על רקע התאבדויות.
- אנחנו מובילים את "צעדת בשביל החיים" ביום הבין-לאומי למניעת התאבדויות, שהיא האירוע המרכזי למניעת התאבדויות בישראל בכל שנה.
- השתתפנו בכנסים בינלאומיים בנושא כדי ללמוד ולהכיר את החידושים בתחום.
*צילום: תומר אפלבאום
שלום, שמי אבשלום אדרת. אני אב שכול לערן ז"ל, שהתאבד לפני 23 שנה בעת שנקלע למצוקה קשה בזמן שירותו הצבאי.
לאחר התאבדותו של בני, הרגשתי חסר אונים, חשתי תחושת כישלון ורגשות אשמה.
לא ידעתי למי לפנות, לא ידעתי עם מי ניתן לדבר.
כאשר נחשפתי לעמותת 'בשביל החיים', הבנתי פתאום כמה תופעת ההתאבדות גדולה וחוצה את כל שכבות הציבור, ללא הבדל.
מצאתי קהילה תומכת ואכפתית, המסייעת לבני המשפחה לדבר, לשתף ולחזק האחת את השנייה.
אני יכול לומר, היום, שלולא פעילות העמותה, לא הייתי יכול להמשיך.
לולא האוזן הקשבת והמקום לשתף את הרגשות שלי והתמיכה בדרך , שהייתה כואבת, החיים שלי היו נראים אחרת.
העמותה והמאבק להציל חיים נתנו משמעות חדשה לחיי.
הצטרפו אלינו עוד היום ותמכו בעמותה שלנו, וביחד נציל חיים.
תודה
אבשלום אדרת וכל מתנדבי 'בשביל החיים'